עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
אני הורקרוקס בודד, חתיכת זכוכית ממראה שבורה.
אבל גם ההורקרוקס פועם וחי,
וגם פיסת המראה היא מראה בפני עצמה.
-
ואם זה לא ברור, אתם מוזמנים לשאול אותי עוד.
על עצמי, עלינו, על DID ועל העולם.
חברים
Ladyoftheflowersשילהlea lhaunted princessילדאישDor Schneider
broken wingsמואנהIM ALedya
ארכיון
לנצח אהיה...
•  אובססיבית
•  בעלת פחד קהל
•  בררנית באוכל
•  דאגנית
•  חולמנית
•  טובה עם מילים
•  טיפוס לילי
•  לא כועסת בקלות
•  לא ממוקדת כל כך
•  מגזימה לפעמים
•  דיסוציאטיבית
•  סובלת מאינסומניה
•  פרפקציוניסטית
•  פסנתרנית
•  צבעונית :)
•  שמה לב לפרטים קטנים
•  שתקנית
•  פוסט טראומתית
•  מעדיפה מבטים על מילים
חלומות קטנים...
•  להתאים אליי את הגוף
•  טיול רגלי באירלנד
•  טיול רכבות באירופה
•  לגדל זיקית
•  לדובב
•  לדעת לדבר 10 שפות שונות
•  להיות מסוגלת לנגן הכל משמיעה
•  כל הבלדות של שופן
•  לזכור את כל החלומות שלי
•  לזרוק לים מכתב בבקבוק
•  ללכת ברגל למקום רחוק
•  ללמוד לרקוד
•  להתאהב שוב
•  לעבוד בעבודה רצינית
•  להגיע לאי שבספייס
•  לא להתבייש בנו
•  לא להתבייש בעצמי
•  לא להתבייש במקס
•  לשתוק במשך חודש שלם
•  סולו בקנטטה של באך
מעולם לא...
•  אהבתי קפה
•  אכלתי דג
•  אכלתי פלפל חריף
•  בכיתי ב"מלך האריות"
•  ברחתי מהבית
•  שנאתי
•  דיברתי ברדיו
•  החלקתי על הקרח
•  הייתי באמריקה
•  הכיש אותי נחש
•  הלכתי על פסי רכבת
•  הסתפרתי קצוץ
•  טסתי בכדור פורח
•  ניגנתי בכלי מיתר
•  עצרה אותי משטרה
•  שחיתי בעירום
•  רציתי לעשות סקס
•  רכבתי על סוס
•  קראתי מחזה של שייקספיר
•  הייתי במודעות משותפת עם גבר

קשה לי עם אמא שלי.

04/07/2019 17:55
סיציליאנה
אין מישהי שלא אומרת את זה, אז זה כנראה סתם פוסט מתבכיין.
אבל מאוד קשה לי איתה לפעמים.
על אבא שלי אני לא אתחיל לדבר אפילו.
הוא לא מבין את ה-DID ובטוח שהכל הצגה.
ואומר דברים מאוד מעליבים בגלל זה.
הקשר בינינו קר.
אמא שלי כן לוקחת את המצב ברצינות,
ואולי בגלל זה אני מצפה ממנה ליותר ואז גם מתאכזבת יותר.

כשנולדה לה בת היא קראה לה ד'.
ובאופן טבעי חלק מאיתנו מזדהות עם השם הזה וחלק לא,
ובאופן עוד יותר טבעי, מי שנמצאת הכי הרבה בחוץ מזדהה איתו.
היה לה פחות פנאי למשבר זהות,
היא אפילו לא ידעה שאנחנו קיימים הרבה זמן.
והיינו מסתתרים.
הייתה לה כמעט עשרים שנה חוויה של בן אדם יחיד ובודד,
והשם שלה תמיד היה ד' כי ככה קראו לה ואין שום שאלות.
וזה לא שהיא הייתה לבד, פשוט היא לא ידעה שהיא לא.
אבל מתוך זה נוצרה אצל אמא תפיסה שרירותית כלשהי, לפיה ד' היא הבת שלה ואנחנו לא.
כאילו לקחנו את הבת שלה, שהיא ד',
והשתלטנו על הגוף, וכל פעם כשמישהי מאיתנו נוכחת אז זה אומר שהבת שלה לא נמצאת.
בגלל שבמקרה ד' נושאת את השם.
אבל מה שאמא לא מצליחה לתפוס,
זה שהישות הזאת שהיא חושבת עליה בתור ד' וקוראת לה ד',
כוללת גם אותנו.

ברור שאם תשאלו אותה היא תגיד שהיא מבינה.
שככה זה DID, שאנחנו כמה, שהבת שלה היא כמה.
אבל עדיין האמירה של "הבת שלי", ביחיד, מראה על חוסר הבנה.
אמירות כמו "אני צריכה ללמוד להסתדר עם האחרות",
או "קשה לי עם זה שאיבדתי את הבת שלי"
הן מעליבות.
אנחנו לא "אחרות".
כי גם אני הבת שלך ותמיד הייתי.
אז מה אם לא קוראים לי ד'.
את מכירה אותי בתור הבת שלך, דיברנו כאמא ובת בלי שבכלל ידעת.
למה הידיעה הזאת משנה משהו?
מה הופך את ד' ליותר אמיתית ממני,
ויותר להיות הבת שלך ממני?
אני נמצאת בחוץ קצת פחות ממנה, אבל עדיין הרבה,
ובשנים של ההתבגרות היינו כמעט באותה הכמות בחוץ!
אם למשל הייתה לך בת אחת והיא הייתה מאוד מאוד בלגניסטית,
זה היה הגיוני להגיד "אני מתגעגעת לבת שלי כשהבלגניסטיות משתלטת עליה?"
לא.
למה?
כי הדבר המורכב הזה שאת קוראת לו "הבת שלך" כולל גם אם הבלגניסטיות.
זה אותו דבר!
הדבר הזה שאת קוראת לו "הבת שלך" הוא בעצם אוסף של דברים, הבנות שלך,
ואחת מהן זה אני.
אז כשאני נמצאת הבת שלך לא נמצאת?

זה נורא פוגע.
אפשר להיות פוליטיקלי קורקט ולהכיר ב-DID,
אבל היא לא מפנימה עד הסוף,
היא כן רואה בנו אנשים שונים,
אבל רק אחת משוייכת בראש שלה אל המכלול,
ולכן בגלל שהמכלול הוא הבת שלה, רק האחת הזאת היא הבת שלה.
וזה משהו שאני נפגעת ממנו כמעט יום יום.

הרבה לא מבינות את זה.
ד' מן הסתם לא מבינה את זה,
כי מבחינתה היא היא ואנחנו אנחנו,
והיא הבת של אמא שלה ואנחנו אנחנו,
והיא לא רואה בעייה.
ויש כאלה שבכלל לא מרגישות חלק עם המשפחה,
שמרגישות את עצמן במקום אחר.
ויש אותי וכמה כמוני,
שלא שייכות לשום מקום,
כי המקום שאנחנו שייכות אליו בהרגשה רואה בנו זרות.


-סיציליאנה
haunted princessedyaריקי
haunted princess
04/07/2019 18:54
חשבת אולי לקחת את אימא שלך ולעשות איתה שיחה ולהסביר לה את המצב?
שגם אם יש בתוכך הרבה אנשים כולם עדיין נחשבים לבת שלה?
שאתם כולכם ישות אחת?
שהיא תבין יותר מה הולך בתוכך ושהיא לא צריכה להתייחס לכול אחת בנפרד?
סיציליאנה
04/07/2019 18:59
נעשו כבר כל כך הרבה שיחות...
היינו בסוד רוב החיים, אבל כבר כמה שנים שהמשפחה יודעת.
והיה להם קשה,
אני יודעת שבמיוחד לאמא,
והיא ממש עושה את המאמץ להתנהג אלינו כאל שונים.
והיא מכירה אותי ומזהה אותי,
וזה משהו שנגיד לפני 10 שנים בכלל לא יכולתי לחלום עליו,
כי הכל היה סוד.
אז אולי אני כבר קצת מפונקת מדי.
אבל הייתי מצפה שאחרי 5 שנים שהיא יודעת,
שהיא כבר תרגיש קרבה גם אישית אליי,
שהיא תבין באמת שהייתי שם כל הזמן,
שאני הבת שלה ואני חלק מהבת שלה,
לא משהו שלקח ממנה את הבת שלה.
בהתחלה, בתקופה הראשונה אחריי שהאמת יצאה לאור,
היא התנהגה אלינו בחשדנות וברתיעה וזה היה נראה לי הגיוני בסך הכל.
והייתי עצובה אבל סבלנית.
ככל שעבור הזמן אני מבינה שזה קבוע.
ויש רגעים שממש מתפרץ בי התסכול הזה שכתבתי כאן.
אני לא חושבת שהיא יכולה להיות יותר מקבלת ממה שהיא עכשיו,
זה הגבול העליון,
ואני אשאר בעיניה זרה לתמיד :[
haunted princess
04/07/2019 19:21
זה נשמע כאילו שהמצב הזה דורש עוד קצת זמן של הבנה וקלב מצידה
שהיא כבר תבין שכולכם חלק מהבת שלה , ולא משהו ש'לקח' את הבת שלה ממנה.
את מרגישה שהיא מתנהגת אלייך בזרות?
סיציליאנה
04/07/2019 19:29
אפשר לומר.
היא לא מתנהגת אליי רע או משהו כזה,
אבל אני מכירה אותה.
והיחס שלה אליי הוא לא מה שהיה לפניי שהיא ידעה.
מעבר למחסום של לגלות על הדבר הזה, שזה באמת משבר,
אבל כשהיא לא ידעה שאני סיציליאנה וחשבה שאני דניאל היא התייחסה אליי אחרת.
בעינייה הייתה לה בת אחת,
ומתי שהייתי היא התייחסה אליי כמו הבת האחת הזאת,
זה היה יחס הרבה יותר חם.
את יכולה לראות את האכזבה בעיניים שהיא מצפה לדניאל וזו אני,
או שימוש במילה "האחרות" כדי לתאר את כל מי שהוא לא דניאל...
בשיחות על המצב זה נהיה עוד יותר בולט.
כי אז ההתבטאויות שלה צפות ועולות.
שהיא תופסת את זה כאילו יש מישהי אחת "מקורית", דניאל,
שהיא הבת שלה,
ושאנחנו משהו שמסתיר אותה ומגונן עלייה.
וזה לא המצב,
כולנו חלק מהדבר הזה שהיא תמיד קיטלגה בתור "דניאל",
חלק מאיתנו נמצאות שם בדיוק אותו מספר שנים כמו דניאל...
ממש מההתחלה.
פעם היא אמרה משהו בסגנון "אני לאט לאט לומדת לראות גם בך בת שלי",
וזה כאילו נשמע כמו דבר נחמד וטוב להגיד,
אבל בין השורות מבינים שהיא לא באמת רואה בי מישהי שהייתה הבת שלה כל הזמן,
ושלעולם לא תהיה באמת 100% הבת שלה.
אלא "גידול על הנפש".
edya
04/07/2019 23:57
מה עם לתת לה לקרוא מחקרים ושהיא ממש ממש תחקור את הDID. זה יכניס אותה לסיפור ואולי דברים ישתנו...
סיציליאנה
05/07/2019 00:04
מנסה כבר שנים :/
אני כותבת את זה כאן עכשיו כי עכשיו היה משהו,
אבל זה מאבק שיש כבר כמה שנים.
אני לא כל כך טובה בצד האקדמי,
אבל יש כאלה שכן,
כל הזמן מחפשות וחוקרות ושולחות.
מהרגע שנהייתה אבחנה רשמית,
אז המאבק העיקר הפסיק להיות להסתיר,
והתחיל להיות להכניס אנשים לעולם שלנו.
הם לא נכנסים עד הסוף.
אפילו לא אמא :[
תודה על התגובה 3>
edya
05/07/2019 12:56
בהצלחה עם זה אהובה 3>
Dor Schneider
05/07/2019 04:18
יש משהו בלהיות זר, ושונה מאחרים בצורה שלא ברור כיצד להביע, כיצד לגשר על הפער... שנורא מוכר לי מתוך מה שאת אומרת..
סיציליאנה
05/07/2019 13:44
ביחס למי אתה מרגיש זר?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: